- בת-נכר
- בת עם אחר, זרה, נוכרית, גויה {{}}
אוצר עברית . 2013.
בת-נכר
Look at other dictionaries:
נכר — 1 adj. מזוהה, ניתן להכרה, ניתן לזיהוי; משמעותי, מהותי, מורגש, בולט, נראה לעין, נכבד, די גדו 2 v. לא להכיר ב , להתכחש, להתרחק מ , להרחיק מעליו את , לנהוג כזר, לשמור על ריחוק רגש 3 v. שומר מרחק, מרוחק, תלוש, מנותק, מתנהג כנוכרי, מתנהג כזר, מתבודד,… … אוצר עברית
אדמת-נכר — אדמת הגולה, ארץ עם זר, שאינה ארץ מולדת {{}} … אוצר עברית
איי-הים — נכר, ארץ זרה, כינוי מקראי לארצות רחוקות באזור הים התיכון {{}} … אוצר עברית
ארץ נוכרייה — אדמת נכר, גלות, חוץ לארץ {{}} … אוצר עברית
חול — חוץ לארץ, מדינות זרות, נכר, גולה, גלו … אוצר עברית
חוץ לארץ — חו ל, נכר, כל מה שמחוץ למדינת ישראל … אוצר עברית
רחק — 1 v. הועבר למקום רחוק יותר; גורש, סולק, שולח; הושעה; נודה, הוחרם; נדחה; הונס, הוברח, נפטרו ממנו; פונה, הוסר, הורד, הוצא, נכר 2 v. היה רחוק, לא היה קרוב, היה במרחק רב מ ; התרחק, שקע בנבכי העבר; סר, נרתע, שמר נפשו, נמנע מ , התנזר, פרש, משך ידו, לא… … אוצר עברית
