- נכר
- 1 adj. מזוהה, ניתן להכרה, ניתן לזיהוי; משמעותי, מהותי, מורגש, בולט, נראה לעין, נכבד, די גדו2 v. לא להכיר ב-, להתכחש, להתרחק מ-, להרחיק מעליו את-, לנהוג כזר, לשמור על ריחוק רגש3 v. שומר מרחק, מרוחק, תלוש, מנותק, מתנהג כנוכרי, מתנהג כזר, מתבודד, אינו משתף פעולה, מתכחש לסביבתו, מתחמק ממגע עם הסובבים, חי בעולם משלו, קר, אדיש, אינו שופע חו4 ארץ זרה, גולה, גלות, סביבה זרה, ארץ שאינה המולדת, זרות, נוכריות, ריחוק, ניכו
אוצר עברית . 2013.