- גיבן
- בעל-גבנון, בעל-חטוטרת, בעל-מום, שגבו מעוקם, שגוו כפו
אוצר עברית . 2013.
אוצר עברית . 2013.
גבן — 1 v. להתקמר, להתעקם, להיעשות מגובן, לקבל חטוטרת; להפוך לגבינה, להתקרש, להתקשות, להתייצ 2 v. לקמר, לעקם, לכופף, ליצור גבנון, ליצור חטוטרת, לעשות לגיבן; לעשות גבינה, להקריש, לייצ 3 v. קומר, עוקם, כופף, קיבל גבנון, קיבל חטוטרת, נעשה גיבן; הפך לגבינה … אוצר עברית