- דג טרף
- דג הניזון מדגים אחרים ושאר יצורי מים {{}}
אוצר עברית . 2013.
אוצר עברית . 2013.
טרף — 1 adj. לא כשר, טמא, פסול (מזון) 2 v. לבלוע, לחסל, לקרוע לגזרים, לשסע, לרטש; לזלול; לערבב, לבחוש; לבלבל; למנוע, לשלול, לגזו 3 v. להטריף, לשגע, לגרום טירוף, לבלבל, לטמטם, לעשות למשוגע, לעשות למטורף, להוציא מהדע 4 v. להיבלע, להיקרע לגזרים; להיזלל;… … אוצר עברית
טרף את נפשו — נפל על חרבו, התאבד, שם קץ לחייו {{}} … אוצר עברית
טרף את נפשו בכפו — התאבד {{}} … אוצר עברית
טרף לעיטים ולנשרים — נטוש, מופקר, כולם ניערו חוצנם ממנו {{}} … אוצר עברית
טרף נפש — הרג, רצח, חיסל, הוציא להורג {{}} … אוצר עברית
טרף קל — קרבן נוח {{}} … אוצר עברית
השאירוהו טרף לעיטים ולנשרים — נטשו אותו, הפקירוהו, ניערו חוצנם ממנו {{}} … אוצר עברית
חיות-טרף — חיות טורפות, אוכלות בשר {{}} … אוצר עברית
חיית טרף — חיה רעה, בעל חיים טורף {{}} … אוצר עברית
חיתו-טרף — חיות טורפות, אוכלות בשר {{}} … אוצר עברית