טרף

1 adj. לא כשר, טמא, פסול (מזון)

2 v. לבלוע, לחסל, לקרוע לגזרים, לשסע, לרטש; לזלול; לערבב, לבחוש; לבלבל; למנוע, לשלול, לגזו

3 v. להטריף, לשגע, לגרום טירוף, לבלבל, לטמטם, לעשות למשוגע, לעשות למטורף, להוציא מהדע

4 v. להיבלע, להיקרע לגזרים; להיזלל; להתערבב, להיבחש; להתבלבל; להיגזל, להימנע; לטבוע (ספינה)

5 v. להיעשות מטורף, להשתגע, לצאת מהדעת, לאבד את שפיות הדע

6 v. להיעשות מטורף, להשתגע, לצאת מהדעת, לאבד שפיות, להפוך למשוגע, להיעשות לא צלו

7 v. לטרף, לשגע, לגרום טירוף, לבלבל, לטמטם, לעשות למשוגע, לעשות למטורף, להוציא מהדע

8 החלק המורחב בעלה, החלק השטוח בעלה, החלק שמעל הפטוטר

9 טריפה, ערבוב, בחישה, בלילה, תערובת, מזיג

10 קרבן, מה שנטרף, מזון, מאכל, אוכ