- דופי
- ליקוי, מום, פגם, פסול, חסרון, חריגה, טעות, שגיאה, בעיה, טעייה, אשמה; עלבון, השמצה, דיב
אוצר עברית . 2013.
אוצר עברית . 2013.
אין בו כל דופי — מושלם, בסדר גמור, שום דבר לא רע בו {{}} … אוצר עברית
הטיל בו דופי — חשד בו, מצא בו ליקוי; השמיץ, גינה, הכפיש, דיבר בו סרה {{}} … אוצר עברית
הטלת דופי — השמצה, הוצאת דיבה, דברי נאצה ושטנה {{}} … אוצר עברית
ללא דופי — באופן מושלם, ללא רבב {{}} … אוצר עברית
מצא בו דופי — מצא בו ליקוי, עמד על הבעייתיות שבו {{}} … אוצר עברית
נתן בו דופי — השמיץ, גינה, הכפיש, דיבר בו סרה {{}} … אוצר עברית
תוך הטלת דופי — בהשמצות, תוך הוצאת דיבה … אוצר עברית
אשם — 1 n. מחויב בדין, שהאשימו אותו, שהועלתה נגדו אשמה, שהופלל, שהוטל בו דופי, פושע, אחראי למעש 2 v. הועלתה אשמה נגדו, נטען נגדו, הופלל, הוטל בו דופי, גונה; הורשע, נמצא אשם, חויב בדי 3 v. להיתבע לדין, להיות מופלל, להיות מגונה; להיות מורשע, להימצא אשם,… … אוצר עברית
כתם — 1 v. להיעשות מוכתם, להיעשות מרובב, להתלכלך, לקבל כתמים, להזדהם, להיטנ 2 v. ללכלך, לגרום כתמים, לטנף, לזהם; להטיל רבב, להכפיש, להטיל דופי, לגנות, לבזות, להמיט קלו 3 v. נעשה מוכתם, נעשה מלוכלך, טונף, זוהם; הוטל בו רבב, הוטל בו דופי, הוכפש, הומט… … אוצר עברית
גאל — 1 v. להיפדות, להיוושע, להינצל, להיחלץ, להשתחרר, להיעזר, להסתייע; להתלכלך, להיעשות טמא, להזדה 2 v. לוכלך, טומא, זוהם, טונף, חולל, הוכתם, הוטל בו רבב, הוטל בו דופי, נפסל, קולקל, נפג 3 v. ללכלך, לטמא, לזהם, לטנף, לחלל, להכתים, להטיל רבב, להטיל דופי … אוצר עברית