- לבט
- v. להיות בספק, להסס, לפסוח על שתי הסעיפים, לפקפק, להתחבט, לחוש לבטים, להיות בהתלבטו
אוצר עברית . 2013.
אוצר עברית . 2013.
בטל — 1 adj. בטלן, מתבטל, נרפה, עצלן, עצל, אינו עובד, שובת; חסר ערך, מבוטל, פג כוחו, אפס 2 v. הופר, הושם לאל, הושם לו קץ, חוסל, נמחק, נמנע; נשלל תוקפו, נעשה חסר ערך, נעשה לא תק 3 v. הושבת, נמנעה ממנו עבודה, נעשה מחוסר עבודה, נגרמה לו בטלה, הופס 4 v. לא … אוצר עברית
דבב — v. לעשות דיבוב, להכניס פסקול מתורגם, לשנות שפת סרט; לעודד לדבר, להביא לידי דיבור, להציל מלים מפי ; ללחוש, לרחוש, למלמל, לדבר, לומר, לבט … אוצר עברית
מחל — 1 v. להיסלח, להיות מכופר, להתכפר, לזכות במחילה, לקבל מחילה; להתבטל, להימחות, להימח 2 v. לסלוח, לשאת, לתת מחילה, לתת חנינה, לכפר; לוותר, לא לדרוש, לא לתבוע; למחות עוון, לבט … אוצר עברית
שקט — 1 adj. רגוע, רוגע, שלוו, שוקט, עדין, שאנן, יושב לבטח, מיושב בדעתו, מתון, שקול, מחוש 2 v. הורגע, שוכך, הופג, עומעם, הוחלש, הופחת, הורדה עצמתו; הושתק, הודמ 3 v. להירגע, לנוח, להיעשות שליו, לדמום; להיאלם דום, לשתוק, להחריש, לשבת בשקט, לא להביע את… … אוצר עברית