- לבטל תוקף
- s{{}}
אוצר עברית . 2013.
אוצר עברית . 2013.
בטל — 1 adj. בטלן, מתבטל, נרפה, עצלן, עצל, אינו עובד, שובת; חסר ערך, מבוטל, פג כוחו, אפס 2 v. הופר, הושם לאל, הושם לו קץ, חוסל, נמחק, נמנע; נשלל תוקפו, נעשה חסר ערך, נעשה לא תק 3 v. הושבת, נמנעה ממנו עבודה, נעשה מחוסר עבודה, נגרמה לו בטלה, הופס 4 v. לא … אוצר עברית
כפר — 1 v. להכחיש, לא להודות, לשלול תוקף, להתכחש, לסרב להכיר ב , להתנכר; לא להאמין, להיות כופ 2 v. לפצות, לשמש ככפרה, לשמש תחליף; לנקות מחטא, לבטל עוון; להסיר, למחות, להפר; לסלוח, למחו 3 v. ניתנה עליו כפרה, ניתן עליו פיצוי, ניתנה עליו תמורה; בוטל, נמחה … אוצר עברית