- להטיל מצור
- s{{}}
אוצר עברית . 2013.
אוצר עברית . 2013.
צר — 1 adj. מצומצם, לא רחב, צפוף, מוגבל, קטן, דל, ששני צדדיו קרובים, שמידתו קטנ 2 v. הוגבל, צומצם, נתחם, הושמו לו סייגים, הוקטן, קוצץ, כווץ; הפך צר משהיה, נעשה פחות רח 3 v. לברוא, ליצור; לתת צורה, לעצב, לגבש, לשוות דמות, לגלם, לצקת, לגזור, לפסל, לעשות … אוצר עברית