- מבוטל
- adj. לא מתקיים, מחוסל, מחוק; לא תקף, אינו בתוקף, פג תוקפו; חסר ערך, חסר חשיבות, דל, זעום, קט
אוצר עברית . 2013.
מבוטל
Look at other dictionaries:
לא מבוטל — משמעותי, חשוב; ניכר {{}} … אוצר עברית
מיעוט מבוטל — מיעוט קטן שאין לו כל ערך והשפעה {{}} … אוצר עברית
שיק מבוטל — שיק שהמושך שלו הורה על ביטולו {{}} … אוצר עברית
אינו שווה פרוטה — זול, זבל ; מבוטל, זוטא {{}} … אוצר עברית
בטל — 1 adj. בטלן, מתבטל, נרפה, עצלן, עצל, אינו עובד, שובת; חסר ערך, מבוטל, פג כוחו, אפס 2 v. הופר, הושם לאל, הושם לו קץ, חוסל, נמחק, נמנע; נשלל תוקפו, נעשה חסר ערך, נעשה לא תק 3 v. הושבת, נמנעה ממנו עבודה, נעשה מחוסר עבודה, נגרמה לו בטלה, הופס 4 v. לא … אוצר עברית
בטל בשישים — כמות זניחה, מספר מבוטל {{}} … אוצר עברית
בטל ומבוטל — פג תוקפו, מבוטל לגמרי, היה כלא היה {{}} … אוצר עברית
התבטלות — אי עבודה, בטלה, ישיבה באפס מעשה, ביטול זמן; התחסלות, היעלמות; היעשות מבוטל, איבוד ער … אוצר עברית
זניח — adj. דבר הזנחה, פחות ערך, קטן, זעיר, מבוטל, אפס … אוצר עברית
מאופס — adj. מכוון לאפס, מכוון, מכויל, מותאם; מוחזר לאפס, מוחזר להתחלה, מופעל מחדש; מבוטל, מופר, בט … אוצר עברית
