- מבחיל
- adj. מעורר בחילה, מגעיל, דוחה, מעורר סלידה, ממלא קבס, גורם שאט נפש, מתועב, מאוס, מסריח, מצחי
אוצר עברית . 2013.
מבחיל
Look at other dictionaries:
מעורר בחילה — מבחיל, מגעיל, דוחה {{}} … אוצר עברית
מעורר תיעוב — מבחיל, מעורר סלידה, שנוא {{}} … אוצר עברית
איכס — 1 interj. מגעיל, גועל נפש, דוחה, מעורר סלידה, מבחיל, גורם שאט נפש, לא בא לי עליו, מעורר גועל, מעורר חלחל 2 האות X בא ב הלטיני; נעלם, ערך בלתי ידוע, המספר החסר במשוואה (באלגברה) ; פלוני, פלוני אלמונ … אוצר עברית
גועלי — adj. מבחיל, מגעיל, דוחה, מתועב, מעורר בחילה, מאוס, מעורר איבה, נאל … אוצר עברית
דוחה — adj. מרתיע, מאלץ להתרחק ממנו, מבחיל, מעורר סלידה, שלא ניתן לשהות בקרבתו, מעורר שאט נפש, מגעיל, מעורר גועל, מחליא, מאוס, מוקצה מחמת מיאוס, מתוע … אוצר עברית
חלאת אדם — אדם מבחיל, דוחה, מניאק {{}} … אוצר עברית
מבאיש — adj. מסריח, מצחין, מבחיל, גורם ריח רע; רקוב, מרקיב, מעלה רקב, מלוכלך, מטונ … אוצר עברית
מגעיל — adj. דוחה, מעורר חלחלה, מעורר גועל, מבחיל, מאוס, מתועב, גורם קבס, מעורר סליד … אוצר עברית
מחליא — adj. גורם לחולי, מגעיל, מבחיל, מתועב, מעורר סלידה, דוחה, מעורר גועל, מעורר שאט נפש, מאוס, מעורר חלחל … אוצר עברית
מחריד — adj. נוראי, מגעיל, איום, נורא, מבחיל, מעורר חלחלה, מעורר פלצות, מזעזע, מפחיד, מבעית, מבהי … אוצר עברית
