מבאיש

מבאיש
adj. מסריח, מצחין, מבחיל, גורם ריח רע; רקוב, מרקיב, מעלה רקב, מלוכלך, מטונ

אוצר עברית . 2013.

Игры ⚽ Поможем сделать НИР

Look at other dictionaries:

  • מדיף ריח רע — מסריח, מצחין, מפיץ סירחון, מבאיש …   אוצר עברית

  • מסריח — adj. מצחין, מבאיש, מדיף ריח ר …   אוצר עברית

  • מעלה צחנה — מסריח, מצחין, מבאיש {{}} …   אוצר עברית

  • מצחין — adj. מסריח, מבאיש, בעל ריח רע, מבחיל, גורם ריח רע, מעלה צחנה, מדיף צחנ …   אוצר עברית

  • עבש — 1 adj. מעופש, מכוסה עובש, טחוב, לח, רקוב, מרקיב, מסריח, מצחין, מבאיש, ישן, בלוי, מתפור 2 v. להתעפש, להתכסות בעובש, להעביש, להעלות עובש, להרקי 3 v. להתעפש, להתכסות בעובש, להעלות עובש, להרקיב; לגרום עובש, לכסות בעובש, להסרי 4 v. מעופש, מכוסה בעובש …   אוצר עברית

Share the article and excerpts

Direct link
… Do a right-click on the link above
and select “Copy Link”