- מזוהם
- adj. נגוע, מודבק במחלה, מדבק, לא בריא, מחליא, מלוכלך, מטונף, מאולח, נאלח, מלא זוהמה, טמא, עכו
אוצר עברית . 2013.
אוצר עברית . 2013.
לא מזוהם — S{{}} … אוצר עברית
זהם — 1 v. טונף, לוכלך, נעשה מזוהם, טומא, נעשה נאלח; הודבק במחלה, נגרם לו זיהו 2 v. להיטנף, להתלכלך, להיעשות מזוהם, להיעשות נאלח, להיטמא; להידבק במחלה, לקבל זיהו 3 v. לטנף, ללכלך, לעשות למזוהם, לטמא, לאלח; להדביק במחלה, לגרום זיהו … אוצר עברית
אורוה — משכן לסוסים וחמורים, צריף לסוסים, מחסה לסוסים, מכלאת סוסים; מקום מזוהם ומלוכלך, חורב … אוצר עברית
אורווה — משכן לסוסים וחמורים, צריף לסוסים, מחסה לסוסים, מכלאת סוסים; מקום מזוהם ומלוכלך, חורב … אוצר עברית
אלח — 1 v. להזדהם, להתלכלך, להידבק במחלה, להתמלא בטינופת; להתקלקל, להישחת, להיפגם, להיהר 2 v. לזהם, ללכלך, להדביק במחלה, לטנף; לקלקל, להשחית, לפגום, להרו 3 v. מזוהם, מלוכלך, מודבק במחלה, מטונף; מקולקל, מושחת, פגום, הרו 4 {{}}C … אוצר עברית
הרעלת קיבה — חולי חמור הנובע מאכילת מזון מזוהם {{}} … אוצר עברית
טמא — 1 adj. מזוהם, מלוכלך, מטונף, מוכתם, מגואל, מחולל, מושחת, חסר טהרה; אסור לאכיל 2 v. חולל, גואל, נעשה לא טהור, נעשה טמא, דבקה בו טומאה; זוהם, טונף, לוכל 3 v. טומא, חולל, גואל, נעשה לא טהור, דבקה בו טומאה, נעשה טמא; זוהם, טונף, לוכל 4 v. להיעשות טמא … אוצר עברית
יהושוע הפרוע — פרוע, מזוהם, מוזנח {{}} … אוצר עברית
יהושע הפרוע — פרוע, מזוהם, מוזנח {{}} … אוצר עברית
לא היגייני — מלוכלך, מזוהם … אוצר עברית