- מטויב
- adj. משובח, משופר, מתוקן, מושבח, מוטב, מזובל, מדוש
אוצר עברית . 2013.
מטויב
Look at other dictionaries:
זבל — 1 v. דושן, פוזר עליו זבל, הוסף לו דשן כימי, כוסה בדומן, טויב, הושבח, שופ 2 v. לדשן, להוסיף זבל כימי, לשים דשן, לשפר קרקע, להשביח אדמה, לטייב; לקשקש, לבלבל את המו 3 v. להיעשות מזובל, להיעשות מכוסה דשן, להיעשות מטויב, לעבור זיבול, להתכסות בדומ 4… … אוצר עברית
מופרה — adj. שעבר הפריה, שהפרו אותו, מוזרע, שעשוהו פורה, מדושן, מזובל, מטויב, מועשר, זרו … אוצר עברית
מופרית — adj. שעבר הפריה, שהפרו אותו, מוזרע, שעשוהו פורה, מדושן, מזובל, מטויב, מועשר, זרו … אוצר עברית
מזובל — adj. מדושן, מטויב, שפיזרו עליו זב … אוצר עברית
