- מטונף
- adj. מלוכלך, מזוהם, מוכתם, מאולח, מגואל, מגועל, מטומא, מגעיל, מבחיל, דוחה, גס, בוטה, גס רוח, מופק
אוצר עברית . 2013.
מטונף
Look at other dictionaries:
אלח — 1 v. להזדהם, להתלכלך, להידבק במחלה, להתמלא בטינופת; להתקלקל, להישחת, להיפגם, להיהר 2 v. לזהם, ללכלך, להדביק במחלה, לטנף; לקלקל, להשחית, לפגום, להרו 3 v. מזוהם, מלוכלך, מודבק במחלה, מטונף; מקולקל, מושחת, פגום, הרו 4 {{}}C … אוצר עברית
בצורה לא נקייה — בטינופת, בצורה לא מסודרת, באופן מלוכלך, בזוהמה, בלכלוך, באופן מטונף … אוצר עברית
דלוח — adj. עכור, עכרורי, מלוכלך, מטונף, בוצי, נרפש, מעונן, סמי … אוצר עברית
זהומי — adj. שמקורו בזיהום, מלוכלך, מטונף, מסואב, מוכתם; דלקתי, הגורם לדלק … אוצר עברית
זיהומי — adj. שמקורו בזיהום, מלוכלך, מטונף, מסואב, מוכתם; דלקתי, הגורם לדלק … אוצר עברית
חלא — v. להחלות, לגרום מחלה; להגעיל, לעורר סלידה, להבחיל, לעורר שאט נפש; להתלכלך, להזדהם, להיעשות מטונף, להירקב, להחלי … אוצר עברית
טמא — 1 adj. מזוהם, מלוכלך, מטונף, מוכתם, מגואל, מחולל, מושחת, חסר טהרה; אסור לאכיל 2 v. חולל, גואל, נעשה לא טהור, נעשה טמא, דבקה בו טומאה; זוהם, טונף, לוכל 3 v. טומא, חולל, גואל, נעשה לא טהור, דבקה בו טומאה, נעשה טמא; זוהם, טונף, לוכל 4 v. להיעשות טמא … אוצר עברית
מאובק — adj. מכוסה אבק, שיש עליו אבק, מלוכלך, מטונף, שפיזרו עליו אבקה, מכוסה בטלק, מפודר, מחוטא באבק … אוצר עברית
מגואל — adj. מזוהם, מלוכלך, מוכתם, מטונף, מחולל, טמא, מוצ … אוצר עברית
מגועל — adj. מזוהם, מלוכלך, מוכתם, מטונף, מחולל, טמא, מוצ … אוצר עברית
