- מגואל
- adj. מזוהם, מלוכלך, מוכתם, מטונף, מחולל, טמא, מוצ
אוצר עברית . 2013.
אוצר עברית . 2013.
מגואל בדם — מוכתם בדם, מזוהם בדם {{}} … אוצר עברית
טמא — 1 adj. מזוהם, מלוכלך, מטונף, מוכתם, מגואל, מחולל, מושחת, חסר טהרה; אסור לאכיל 2 v. חולל, גואל, נעשה לא טהור, נעשה טמא, דבקה בו טומאה; זוהם, טונף, לוכל 3 v. טומא, חולל, גואל, נעשה לא טהור, דבקה בו טומאה, נעשה טמא; זוהם, טונף, לוכל 4 v. להיעשות טמא … אוצר עברית
מוכפש — adj. רמוס, דרוס, דרוך, מושפל, מגולל, מלוכלך, מוכתם, מגואל, מגועל, מוטל בו דופי, מוטל בו רב … אוצר עברית
מוכתם — adj. מלוכלך, מזוהם, מטונף, מאולח, טמא, נאלח, מגואל, מגועל; מוכפש, מוטל בו דופי, מוטל בו רבב, נושא קלו … אוצר עברית
מטומא — adj. מזוהם, מאולח, מלוכלך, מטונף, מוכתם, מגואל, מגועל, נגוע, מחולל, מבוזה, משוקץ, דחוי, מוקצה, מוחרם, נאלח, שדבקה בו טומא … אוצר עברית
מטונף — adj. מלוכלך, מזוהם, מוכתם, מאולח, מגואל, מגועל, מטומא, מגעיל, מבחיל, דוחה, גס, בוטה, גס רוח, מופק … אוצר עברית
מלוכלך — adj. מזוהם, מטונף, מאולח, טמא, נאלח, מוכתם, מגואל, מגועל, מלא לכלו … אוצר עברית
מסואב — adj. מלוכלך, מזוהם, מטונף, מוכתם, מגואל, מגועל, טמא, נאלח; מושחת, רקוב, מעוות, קלוקל, לקוי, פגו … אוצר עברית