- מוכתם
- adj. מלוכלך, מזוהם, מטונף, מאולח, טמא, נאלח, מגואל, מגועל; מוכפש, מוטל בו דופי, מוטל בו רבב, נושא קלו
אוצר עברית . 2013.
אוצר עברית . 2013.
מוכתם בדיו — S{{}} … אוצר עברית
מוכתם בדם — S{{}} … אוצר עברית
לא מוכתם — s{{}} … אוצר עברית
מגואל בדם — מוכתם בדם, מזוהם בדם {{}} … אוצר עברית
מכוסה כתמים — מוכתם, מלוכלך, שיש עליו סימנים בולטים {{}} … אוצר עברית
כתם — 1 v. להיעשות מוכתם, להיעשות מרובב, להתלכלך, לקבל כתמים, להזדהם, להיטנ 2 v. ללכלך, לגרום כתמים, לטנף, לזהם; להטיל רבב, להכפיש, להטיל דופי, לגנות, לבזות, להמיט קלו 3 v. נעשה מוכתם, נעשה מלוכלך, טונף, זוהם; הוטל בו רבב, הוטל בו דופי, הוכפש, הומט… … אוצר עברית
זהומי — adj. שמקורו בזיהום, מלוכלך, מטונף, מסואב, מוכתם; דלקתי, הגורם לדלק … אוצר עברית
זיהומי — adj. שמקורו בזיהום, מלוכלך, מטונף, מסואב, מוכתם; דלקתי, הגורם לדלק … אוצר עברית
טמא — 1 adj. מזוהם, מלוכלך, מטונף, מוכתם, מגואל, מחולל, מושחת, חסר טהרה; אסור לאכיל 2 v. חולל, גואל, נעשה לא טהור, נעשה טמא, דבקה בו טומאה; זוהם, טונף, לוכל 3 v. טומא, חולל, גואל, נעשה לא טהור, דבקה בו טומאה, נעשה טמא; זוהם, טונף, לוכל 4 v. להיעשות טמא … אוצר עברית
מגואל — adj. מזוהם, מלוכלך, מוכתם, מטונף, מחולל, טמא, מוצ … אוצר עברית