- מפוזר
- adj. פזור, זרוי, מופץ, נזרה, שלוח לכל עבר; אינו מסודר, אינו מאורגן, מבולבל, שכחן, בלגניסט, ברדקיסט, מאבד את ידיו ואת רגלי
אוצר עברית . 2013.
מפוזר
Look at other dictionaries:
פרופסור מפוזר — אדם העסוק במחשבות עד כדי כך שהוא מרבה להתבלבל ולשכוח דברים {{}} … אוצר עברית
דעתו מטולטלת — מפוזר, מבולבל, שכחן {{}} … אוצר עברית
דעתו משובשת — מפוזר, מבולבל, שכחן {{}} … אוצר עברית
דעתו פזורה עליו — מפוזר, מבולבל, שכחן {{}} … אוצר עברית
פזור-נפש — מפוזר, מבולבל, לא מרוכז {{}} … אוצר עברית
אבק — 1 v. להילחם, להתגושש, לנהל מאבק, לנהל קרב, להתאגרף, להשתתף בהיאבקות, להתקוטט, להתנצ 2 v. להילחם, להתגושש, לנהל מאבק, לנהל קרב, לנהל מלחמה, להשתתף בהיאבקות, להתקוטט, להתנצ 3 v. להפרות פרח באבקה, להעביר אבקה מפרח לפר 4 v. לפזר אבקה, לזרות, לפדר;… … אוצר עברית
גולל — 1 v. לגלגל, לסובב; להסיר; לכרוך, לקפל; לפתוח מגילה; לספר בפרוטרוט, לפרוש; להטיל, לייחס, לטפו 2 v. להתפלש, להתגלגל, להתבוסס, לדשדש, להיות שרוי בתוך; להיות מפוזר, להיות זרוק בערבובי 3 אבן קבר, אבן עגולה לסתימת הקבר, כיסוי קב … אוצר עברית
זרוי — adj. מפוזר, נפוץ, מרוסס, מוזלף, מותז, זרו … אוצר עברית
זרוייה — adj. מפוזר, נפוץ, מרוסס, מוזלף, מותז, זרו … אוצר עברית
זרוע — 1 adj. שנזרע, מלא זרעים, מכוסה, מעובד ושתול; מפוזר, פרוש, מופץ, מרוסס, מוזלף, מותז, זרו 2 יד, עצם עליונה הקרובה לגו; כוח, עצמה, תקיפות, עריצות; קצה, שלוחה, סניף, חטיבה; חישור (בגלגל) … אוצר עברית
