- מקולל
- adj. מנואץ, ארור, מגודף, מחורף, מקולס, שקיללו אותו, שעלבו בו, חסר מזל, נוטה לפורענות, קטסטרופלי, פורעני, הרסני, צופן בחובו אסו
אוצר עברית . 2013.
אוצר עברית . 2013.
ארור — adj. מקולל, משוקץ, מנואץ, מגוד … אוצר עברית
כדבר ארור — בצורה מקוללת, כדבר מקולל … אוצר עברית
מוקע — adj. מוחרם, מוקצה, מאוס, בזוי, אסור, טמא, מטמא; נתלה, מוצא להורג, מועלה על המוקד, נצלב; ידוע לשמצה, מפורסם לשלילה, מגונה, מבוזה, מגודף, מקולל, מנוא … אוצר עברית
מושמץ — adj. מגונה, נלעג, מחורף, מקולל, מבוזה, מבויש, מגודף, שמעלילים עליו, שטופלים עליו, שמוציאים דיבתו, מואשם האשמות שו … אוצר עברית
מכושף — adj. מוקסם, מרותק, שבוי, קסום, מסתורי, לכוד בקסם, אחוז כישוף, מקולל, שנכנס בו דיבו … אוצר עברית