- נטוש
- adj. עזוב, נעזב, זנוח, מופקר, שנטשו אותו, מושאר, מופסק, מיותם, גלמוד; מתחולל, מתרחש, ניטש, מתפש
אוצר עברית . 2013.
אוצר עברית . 2013.
חפץ נטוש — חפץ שהבעלות עליו הופקעה או שלא ניתן לאתר את בעליו … אוצר עברית
ילד נטוש — ילד שהוריו הפקירו אותו, ילד עזוב, אסופי {{}} … אוצר עברית
רכוש נטוש — נכסים שהבעלות עליהם הופקעה או שלא ניתן לאתר את בעליהם {{}} … אוצר עברית
בלתי-מיושב — נטוש, שכוח אל, שלא מתגוררים בו {{}} … אוצר עברית
טרף לעיטים ולנשרים — נטוש, מופקר, כולם ניערו חוצנם ממנו {{}} … אוצר עברית
מופקר — נטוש, עזוב, נשאר לבד, בודד; לא הגון, לא מוסרי, לא מנומס, פורע חוק, שיצא לתרבות רע … אוצר עברית
עזוב ונשכח — נטוש, זנוח {{}} … אוצר עברית
הינטשות — היעזבות, היות מופקר, היות נטוש, היות עזוב, הימצאות במצב נטוש; התפשטות, התרחבו … אוצר עברית
היעזבות — הינטשות, היות נעזב, היעשות עזוב, היות נטוש, היות מופקר, הימצאות במצב נטוש, הישארות לב … אוצר עברית
הנטשות — היעזבות, היות מופקר, היות נטוש, היות עזוב, הימצאות במצב נטוש; התפשטות, התרחבו … אוצר עברית