- נקבי
- adj. של נקבה, נשי, ממין נקבה, מטבע הנקבה, שנאמר בלשון נקבה, דמוי נקב
אוצר עברית . 2013.
אוצר עברית . 2013.
דקל נקבי — דקל בעל פרחים נקביים {{}} … אוצר עברית
פרח נקבי — פרח שיש לו עלי, פרח בעל איבר רבייה {{}} … אוצר עברית
אלה — 1 pron. הללו, אלו, הם, האנשים ששם, האנשים המסוימי 2 אל ממין נקבה, אלילה, אל נקבי אצל עובדי האלילי 3 מקל יד, מקל עבה, מקל שראשו מעובה, מוט, מוט חבט 4 שם עץ יער, עץ הגדל בר בא … אוצר עברית
אלילה — צלם נשי, דמות אישה, אלה מוחשית, פסל של אלה, אל ממין נקבה, אל נקבי אצל עובדי אלילים; מושא הערצה, פופולרית, אהודה, מודל לחיקו … אוצר עברית
אסטרוגן — הורמון מין נקבי המופרש מהשחלות ואחראי על המאפיינים המיניים של האיש … אוצר עברית
אסטרוגני — 1 adj. של אסטרוגן, המכיל אסטרוגן (הורמון מין נקבי) 2 {{}}E … אוצר עברית
ארכגון — (בבוטניקה) איבר מין נקבי בשרכים ואזו … אוצר עברית
זכרי — adj. בעל איברי רבייה זכריים, לא נקבי, גברי, חזק, תקי … אוצר עברית
מנוקב — adj. מחורר, שיש בו נקבים, שיש בו חורים, שנעשה בו נקב, עשוי נקבים נקבי … אוצר עברית
נקב — 1 v. להינקב, להיעשות מנוקב, להיעשות מחורר, להידקר; להיווצר (חור, נקב) , להיקדח (חור, נקב) 2 v. להתנקב, להיעשות מנוקב, להיעשות מחורר, להידקר; להיווצר (חור, נקב) , להיקדח (חור, נקב) 3 v. לנקוב, לחורר, לחרר, לקדוח, לעשות חור, לעשות נקב, לדקור, לבצע… … אוצר עברית