- צדיק תמים
- מתחסד, מיתמם, מעמיד פני צדיק {{}}
אוצר עברית . 2013.
אוצר עברית . 2013.
צדיק — 1 אדמו ר, רב, רבי (בפי החסידים) 2 ישר, הגון, תמים, בר לבב; עושה צדק; דתי, מאמין, ירא שמים, אדוק, חרד, חסיד; חף מפשע, צודק, זכא 3 צ , צדי, האות השמונה עשרה בא ב העברי, אחרי פה, לפני קוף, 90 בגימטריי … אוצר עברית
בר לבב — ישר דרך, צדיק, תמים, הגון, מהימן {{}} … אוצר עברית
בר-לב — ישר דרך, צדיק, תמים, הגון {{}} … אוצר עברית
המלאך גבריאל — המלאך הטוב השומר על עם ישראל; צדיק תמים {{}} … אוצר עברית
חסד — 1 v. להיות צבוע, להפגין צדקנות, להיות חסוד, לעשות עצמו צדיק תמים, להעמיד פני חסיד; להעניק חסד, לנהוג בטוב לב, לנהוג באדיבות, להסביר פנים, להיות סובלני, להתחשב, לעשות טובו 2 טובה, צדקה, נדיבות, מעשה טוב, תמיכה, הקלה, עזרה, תרומה, רחמי … אוצר עברית
תכלת — שצבעו כחול בהיר, כצבע השמים; טהור, צדיק, תמים, נקי, זך, צ … אוצר עברית
ישר — 1 adj. לא עקום, לא סוטה, לא כפוף, לא מעוקם; הגון, הוגן, תמים, טהור, צדיק, נאמן, כן, הולך בתל 2 adv. ישירות, בלי לסטות, בלי סטיות, היישר, באופן ישיר, בקו ישר, בלי לעצור בדר 3 v. אוזן, נעשה שווה, נעשה ישר, עבר יישור; נסלל (דרך) ; הוחלק, הוקצע, נעשה … אוצר עברית
צדקן — ישר, הוגן, הגון, כן, תמים, טהור, בר לבב; דתי, אדוק, חרד, חסיד; צדיק מופלג, קנא … אוצר עברית
צידקן — ישר, הוגן, הגון, כן, תמים, טהור, בר לבב; דתי, אדוק, חרד, חסיד; צדיק מופלג, קנא … אוצר עברית