- קלוקל
- adj. פגום, לקוי, בעל מום, פסול, מקולקל, רע, גרוע, ירוד, דפוק, הרוס, מושחת, דפקטיב
אוצר עברית . 2013.
אוצר עברית . 2013.
אבי-אבות הטומאה — נבלה, פגר; גרוע, קלוקל, רע {{}} … אוצר עברית
ביש — 1 adj. רע, לא טוב, גרוע, מזופת, מקולקל, פסול, קלוקל, לא יצלח, הפסד, כישלו 2 v. הוכלם, נגרמה לו בושה, הובא במבוכה, הולבנו פניו, נחשף קלונו ברבים, הועמד במצב מבי 3 v. להלבין פנים, להסב חרפה, להכלים, להביך, להביא במבוכה, להעמיד במצב מביש, לחשוף קלו… … אוצר עברית
גרוע — adj. רע, פגום, פסול, קלוקל, מקולקל, רקוב, ביש, נחות, פחו … אוצר עברית
זבל — 1 v. דושן, פוזר עליו זבל, הוסף לו דשן כימי, כוסה בדומן, טויב, הושבח, שופ 2 v. לדשן, להוסיף זבל כימי, לשים דשן, לשפר קרקע, להשביח אדמה, לטייב; לקשקש, לבלבל את המו 3 v. להיעשות מזובל, להיעשות מכוסה דשן, להיעשות מטויב, לעבור זיבול, להתכסות בדומ 4… … אוצר עברית
חלטורה — עבודה מהצד, הכנסה צדדית, אלתור, אימפרוביזציה, המצאה במקום; יצירה קלוקל … אוצר עברית
מופסד — adj. מנוצח, מובס, מוכרע, מוכשל, מוחמץ, אבוד, מפסיד, לא מרוויח; לקוי, פגום, חסר, לוקה, קלוקל, פסול, פגוע, בעל מום, דפוק, דפקטיב … אוצר עברית
מושחת — פגום, הרוס, מקולקל, לקוי, דפוק; קלוקל, סוטה, רשע, נוכל, רמאי; מעוות, מעוקם, מכופף, מקופ … אוצר עברית
מזויין — adj. חמוש, נושא נשק, שברשותו כלי זין; מצויד, מאובזר, מזווד; מקושט; רע, גרוע, לקוי, קלוקל, דפו … אוצר עברית
מזוין — adj. חמוש, נושא נשק, שברשותו כלי זין; מצויד, מאובזר, מזווד; מקושט; רע, גרוע, לקוי, קלוקל, דפו … אוצר עברית
מזופת — adj. מצופה זפת, אטום למים, מצופה אספלט; רע, גרוע, מקולקל, לקוי, פגום, קלוקל, דפוק, רקו … אוצר עברית