רפוי-שכל — מפגר, טיפש, לוקה בשכלו {{}} … אוצר עברית
להיות רפוי — s{{}} … אוצר עברית
לא קשיח — רפוי, רך, מדולדל … אוצר עברית
רופף — 1 adj. חלש, לאה, עייף, יגע, תשוש, שהתדלדלו כוחותיו; רפוי, תלוי, מדולדל, רפה, חלו 2 v. להחליש, לרפות, לדלדל, לעשות לרפוי, לשחרר, להשאיר תלוי, להתיר, לפרום, לעשות ללא יציב, לערער, לפוגג, להקליש, לעמע 3 v. להיחלש, להיעשות פחות חזק, להתרפות, להשתחרר … אוצר עברית
דביל — כינוי גנאי, אוויל, טיפש; חלוש שכל, לקוי בשכלו, מפגר; חלוש, רפוי, חסר כו … אוצר עברית
דבילי — adj. אווילי, טיפשי; חלוש שכל, לקוי בשכלו, מפגר; חלוש, רפוי, חסר כו … אוצר עברית
חלוש — adj. חלש, תשוש, רפוי, עייף, חסר כוח, רפה, נלאה, שתשו כוחותיו, רופס, מדולד … אוצר עברית
חלש — 1 v. הוקטן, הונמך, צומצם, הופחת, הורד, איבד כוח, איבד עצמה; נעשה תשוש, נעשה רפה, הות 2 v. לגרום חולשה, לגרום רפיון, להתיש; להנמיך, להקטין, להפחית, לצמצם, להוריד עצמ 3 v. להיחלש, להיעשות חלש, להיעשות תשו 4 v. להיעשות חלש, להיעשות רפה, לדעוך, לשקוע … אוצר עברית
לא יציב — רעוע, רופף, חלוש, רפוי; הפכפך, מתנדנד, משתנה מזמן לזמן {{}} … אוצר עברית
לאה — 1 adj. עייף, יגע, תשוש, מותש, רפוי, רופס, ריק, שאפסו כוחותי 2 n. שם פרטי לנקבה; לאה אמנו, אחת מארבע האמהות, אשתו של יעקב אבינו (תנ ך) … אוצר עברית