- רקבובי
- adj. שמקורו ברקב, של רקבובית, של ריקבון; רקוב, נרקב, מסריח, עבש, בלו
אוצר עברית . 2013.
אוצר עברית . 2013.
כמש — 1 adj. נובל, קמל, בלה, מצומק, דוהה, דהוי, מכווץ, מיובש, רקוב, רקבובי, חלש, עייף, לאה, זקן, קרב לקצ 2 v. לכמוש, לקמול, לנבול, להתייבש, להצטמק, להתנוון, להצהיב, להתקמט, להיחלש, לדעוך, לגוו 3 v. לקמול, לנבול, להתייבש, להצטמק, להתנוון, להצהיב, להתקמט … אוצר עברית
עכרורי — adj. עכור במקצת, מלוכלך , מטונף, דלוח, מזוהם, סמיך, בוצי, לא צלול, רקבובי, מצחין, מסריח, מבאי … אוצר עברית