- כלימה
- בושה, חרפה, ביזיון, קלון, כתם, עלבון, מחפיר, לא מכובד, השפל
אוצר עברית . 2013.
אוצר עברית . 2013.
העטה עליו כלימה — גרם לו להתבזות, רמס את כבודו {{}} … אוצר עברית
כיסתה אותו כלימה — התבייש, נכלם {{}} … אוצר עברית
כלם — 1 v. בויש, הובך, ביזו אותו, גונה, הולבנו פניו, הומט עליו קלון, הומטה עליו חרפה, עלבו בו, פגעו ב 2 v. לבייש, להביך, לגרום כלימה, להמיט חרפה, לבזות, להמיט קלון, להעליב, לפגוע, להלבין פני 3 v. להתבייש, להיות נבוך, לחוש כלימה, להתמלא בושה, להיות… … אוצר עברית
בוש ונכלם — מתבייש ועוטה כלימה {{}} … אוצר עברית
בושת-פנים — בושה, כלימה, קלון, חרפה {{}} … אוצר עברית
בייש — 1 v. להלבין פנים, להסב חרפה, להכלים, להביך, להביא במבוכה, להעמיד במצב מביש, לחשוף קלו 2 v. לחוש בושה, להיות במבוכה, לעטות כלימה, להיות נבוך, להתבושש, להיות בוש ונכלם, להסמי … אוצר עברית
ביש — 1 adj. רע, לא טוב, גרוע, מזופת, מקולקל, פסול, קלוקל, לא יצלח, הפסד, כישלו 2 v. הוכלם, נגרמה לו בושה, הובא במבוכה, הולבנו פניו, נחשף קלונו ברבים, הועמד במצב מבי 3 v. להלבין פנים, להסב חרפה, להכלים, להביך, להביא במבוכה, להעמיד במצב מביש, לחשוף קלו… … אוצר עברית
חפר — 1 v. בוצר בחפירות, הושם בחפירה, הוטמן, הוסתר, הוסוו 2 v. לבייש, להעטות חרפה, להעטות כלימה, להמיט קלון; לבייש את עצמ 3 v. לגרום להתחפרות, לבצר בחפירות, לטמון, להסתיר, להסוות, לספק מחס 4 v. להיכרות, להיחצב, להיות מוצא מהקרקע; להתגלות, להיחשף (אתר… … אוצר עברית
חרפה — בושה, כלימה, ביזיון, גנאי, קלס, קלון, משל ושנינה, זלזול, דיראון, בושת פני … אוצר עברית
כתם — 1 v. להיעשות מוכתם, להיעשות מרובב, להתלכלך, לקבל כתמים, להזדהם, להיטנ 2 v. ללכלך, לגרום כתמים, לטנף, לזהם; להטיל רבב, להכפיש, להטיל דופי, לגנות, לבזות, להמיט קלו 3 v. נעשה מוכתם, נעשה מלוכלך, טונף, זוהם; הוטל בו רבב, הוטל בו דופי, הוכפש, הומט… … אוצר עברית