- מושבת
- adj. מובטל, מחוסר עבודה, לא מועסק; מקורקע, מקולקל, מרותק, אסור; מבוטל, מופרע, מופסק, קטוע, מופר, מחוסל, מחו
אוצר עברית . 2013.
אוצר עברית . 2013.
מושבת מהגרים — מקום המאוכלס רובו ככולו ע י מהגרים {{}} … אוצר עברית
מושבת מפעולה — שהוצא מכלל פעולה … אוצר עברית
מושבת מפעילות — אינו פעיל, יצא מכלל פעולה … אוצר עברית
מושבת מצורעים — מקום שבו ריכזו בעבר את חולי הצרעת בעם ישראל {{}} … אוצר עברית
מושבת-חלל — מקום התיישבות של בני אדם בחלל {{}} … אוצר עברית
מושבת-כתר — טריטוריה מחוץ לבריטניה שחל עליה החוק הבריטי {{}} … אוצר עברית
מופר — adj. מבוטל, מושבת, מופסק, נקטע, מנותק, מחוסל, מסוכל, מוכשל, מחולל, נשבר, נפג … אוצר עברית
מסונדל — adj. נעול סנדלים, שיש סנדלים על רגליו; שיש סנדל על מכוניתו, מקורקע, מושבת (כלי רכב) … אוצר עברית
מקורקע — adj. מושבת מפעילות, מוצמד לקרקע, מרותק לקרקע (בצבא) , מנוע מפעילות אווירית; מחובר לקרק … אוצר עברית
פוצץ — 1 v. היות מושבת, להיפסק, להסתיים בפתאומיות, להיכשל, להתבטל, לא להצליח; להתפקע, לפרוץ, להיות מלא, להיות גדוש, להרגיש שלא יכול יותר, להגיע לקצה גבול היכולת, להרגיש נסער, לרתו 2 v. לגרום התפוצצות, לנפץ, לרסק, לנתץ, לבקע, לשבור, לסדוק, להרוס בפצצה,… … אוצר עברית