- נאלח
- adj. מזוהם, מלוכלך, מטונף; שפל, נבזה, בזוי, מושחת, רע; מגעיל, דוחה, מעורר סלידה, מבחיל, נתע
אוצר עברית . 2013.
אוצר עברית . 2013.
יצור נאלח — ביטוי של שאט נפש מאדם, שפל, נבזה, שרץ {{}} … אוצר עברית
יצור נאלח ודוחה — ביטוי של שאט נפש מאדם, שפל, נבזה, שרץ {{}} … אוצר עברית
זהם — 1 v. טונף, לוכלך, נעשה מזוהם, טומא, נעשה נאלח; הודבק במחלה, נגרם לו זיהו 2 v. להיטנף, להתלכלך, להיעשות מזוהם, להיעשות נאלח, להיטמא; להידבק במחלה, לקבל זיהו 3 v. לטנף, ללכלך, לעשות למזוהם, לטמא, לאלח; להדביק במחלה, לגרום זיהו … אוצר עברית
מוכתם — adj. מלוכלך, מזוהם, מטונף, מאולח, טמא, נאלח, מגואל, מגועל; מוכפש, מוטל בו דופי, מוטל בו רבב, נושא קלו … אוצר עברית
מזוהם — adj. נגוע, מודבק במחלה, מדבק, לא בריא, מחליא, מלוכלך, מטונף, מאולח, נאלח, מלא זוהמה, טמא, עכו … אוצר עברית
מטומא — adj. מזוהם, מאולח, מלוכלך, מטונף, מוכתם, מגואל, מגועל, נגוע, מחולל, מבוזה, משוקץ, דחוי, מוקצה, מוחרם, נאלח, שדבקה בו טומא … אוצר עברית
מלוכלך — adj. מזוהם, מטונף, מאולח, טמא, נאלח, מוכתם, מגואל, מגועל, מלא לכלו … אוצר עברית
מסואב — adj. מלוכלך, מזוהם, מטונף, מוכתם, מגואל, מגועל, טמא, נאלח; מושחת, רקוב, מעוות, קלוקל, לקוי, פגו … אוצר עברית
נאלחות — זוהמה, לכלוך, טינופת; שפלות, רוע לב, היות נאלח, היות מושחת, היות נבזה; גועל, תיעו … אוצר עברית
תעב — 1 v. להיחשב לתועבה, להיות משוקץ, להישנא, להישטם, להיות מאוס, להיות נאלח, לעורר סלידה, להגעיל, להבחיל, לעורר שאט נפ 2 v. להשניא, להמאיס, לגרום לשנוא, לגרום לתעב, לבזות, להפוך לנתע 3 v. לשנוא, לשטום, לחוש עוינות, לא לסבול, להיגעל, לסלוד, לחוש איבה … אוצר עברית